חדשות

"עשינו את השינוי המקיף ביותר בתכנית הלימודים ברפואה מזה 50 שנה"

כך מגדיר דיקן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית את תכנית הלימודים החדשה ברפואה, שתיחנך עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית השבוע; לדבריו, "יש להכשיר את רופאי העתיד באופן שונה, משום שתפקיד הרופא ומאפייני המקצוע משתנים, מתפתחים ומתרחבים"

פרופ' דוד ליכטשטיין (צילום: האוניברסיטה העברית)

בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים - הראשון והוותיק מבין חמשת הפקולטות לרפואה בישראל - יפתח השבוע את השנה האקדמית תשע"ז עם שינויים מקיפים בתכנית הלימודים "כמוהם לא נעשו במשך 50 שנה"; כך אומר דיקן בית הספר, פרופ' דוד ליכטשטיין, בראיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי". בין השאר, השינויים כוללים מהפך באופי הלמידה על גוף האדם (לפי מערכות הגוף, ולא לפי קורסים), בעומק העבודה הקלינית של הסטודנטים ובשיטות ההוראה.

"בתכנון מחדש של תכנית הלימודים ברפואה הושקעו שלוש שנות עבודה והיו מעורבים בו כ-80 מחברי סגל ההוראה", אמר פרופ' ליכטשטיין, "מדובר בלי ספק בחשיבה מחדש, כאשר המטרה היא לתת לסטודנטים שלנו את תכנית הלימודים המתקדמת ביותר בתחום הזה. הרעיון המנחה היה, שיש להכשיר את רופאי העתיד באופן חדש, משום שתפקיד הרופא ומאפייני המקצוע משתנים, מתפתחים ומתרחבים בתדירות גבוהה".

פרופ' ליכטשטיין הוסיף, "אודה על האמת, לא ידוע לי על תכנית מקבילה לזו שהנהגנו עתה באיזשהו בית ספר לרפואה אחר, גם בעולם".

לדבריו, אחד השינויים המרכזיים שהוכנסו בבסיס תכנית הלימודים הוא הוראת גוף האדם במתכונת שהוא מכנה "ספירלה כפולה". "הסטודנטים לומדים פעמיים על כל מערכות הגוף - תחילה על הגוף הבריא (בשנת הלימודים השנייה שלהם) ובשנה שלאחריה על גוף אדם החולה. כך מרוויחים הסטודנטים לימוד כפול של מערכות הגוף השונות, מכל ההיבטים שלהן ובצורה אינטגרטיבית ושלמה. צורת לימוד זו היא לדעתי ייחודית לפקולטה שלנו".

פרופ' ליכטשטיין: "אודה על האמת, לא ידוע לי על תכנית מקבילה לזו שהנהגנו עתה באיזשהו בית ספר לרפואה אחר, גם בעולם"

כמו כן, ציין כי הלימודים בשנים אלו מרוכזים סביב מערכות הגוף: לב, נשימה, הפרשה ועוד, ולא סביב דיסציפלינת ההוראה כפי שהיה בעבר: אנטומיה, היסטולוגיה, פיזיולוגיה וכן הלאה.

שינוי נוסף, מציין פרופ' ליכטשטיין, הוא "הגדלת החשיפה של הסטודנטים לתחום הקליני עוד בשלב הלימודים הפרה-קליני. מעתה, הסטודנטים ישתלבו בעבודה במרפאות ולצד הרופאים כבר בשנה השנייה, במסגרת קורס 'הרופא בקהילה'. הקורס הזה הוקם על מנת לענות על הצורך בשילוב ההוראה הקלינית במהלך הלימודים הפרה קליניים. אנחנו מעריכים שצפויים להשתתף בו, כחונכים, עשרות רופאים משלוש קופות החולים הגדולות - "כללית, "מכבי" ו"מאוחדת". הרופאים יחנכו את הסטודנטים במרפאות פעם בשבועיים למשך שלוש שעות. החניכה גם תכלול ליווי הרופא החונך בביקור בית".

לדברי פרופ' ליכטשטיין, שינוי מהותי שלישי הוא שילוב התמחויות כבר בזמן הלימודים - גם במהלך השלב הפרה-קליני וגם במהלך השלב הקליני. "תכנית השילובים כוללת התמחויות במחקר ביו-רפואי, עם או בלי קבלת תואר נוסף כמו מוסמך או ד"ר לפילוסופיה, בריאות הציבור, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, ביוטכנולוגיה, מחשבים, משפט רפואי. גם זה מהלך ייחודי לאוניברסיטה העברית והוא חלק מהמחשבה כי לימוד אינטר-דיסציפלינרי חשוב מאד בעולם המודרני ומרחיב את עולמו של התלמיד בבית הספר לרפואה גם לכיוונים נוספים בהם יש לו עניין", אמר.

פרופ' ליכטשטיין הוסיף, כי השינוי בתכנית הלימודים מתבטא כבר בשנת הלימודים הראשונה. "החל מהשנה, הלימוד יכלול קטעי זמן מוגדרים ומרוכזים שיוקדשו לנושא מסוים. למשל, לימודי הכימיה שהיו נלמדים במהלך כל שנת הלימודים, מספר שעות בשבוע, יילמדו עתה בצורה מרוכזת במספר שבועות מצומצם. בשנה הנוכחית לומדי הכימיה והפיזיקה ילמדו גם קורסים חדשים - 'מהאטום לאורגניזם' וביולוגיה של התא. הם יקנו לתלמיד את שפת מדעי החיים והרפואה להמשך לימודיו ועיסוקו".

באחרונה קיימת מגמה לתת דגשים בהוראת רפואה גם לנושאי האתיקה הרפואית. היכן הנושא הזה נמצא בתכנית הלימודים?

"יש אצלנו קורס, בעצם אם לדייק זו סדרה של קורסים, העוסקים בהיבטים ההומניסטיים השונים של הרפואה – מקומה בספרות ובאמנויות, או ההיסטוריה של הרפואה, למשל. בעבר, הנושא הזה הועבר במרוכז רק בשנה א', אבל עתה הוא הורחב על פני כמה שנות לימוד, משנה א' ועד שנה ד'. הוא כולל כמובן סוגיות בתחום האתיקה".

מה היתרון בהרחבת האופקים של רופאי העתיד?

"המטרה של בית הספר היא בראש וראשונה כמובן להכשיר רופאים שיהיו בעלי ידע עדכני בתחום, אבל היא גם להעניק להם כישורים ומקצוענות שיאפשרו להם להעניק טיפול רפואי מעולה - רפואה המשלבת אנושיות וחמלה. לצד זה, יש כיום צורך להכשיר רופאים שיש להם גם ידע מעמיק באופן שבו מתבצע מחקר ביו-רפואי. רופא שהוא גם מדען וחוקר נחשב לרופא טוב יותר.

"הסטודנטים לומדים פעמיים על כל מערכות הגוף - תחילה על הגוף הבריא ובשנה שלאחריה על גוף אדם החולה"

"החדשנות והשינויים הדרמטיים המתרחשים לנגד עינינו בכל התחומים הטכנולוגיים צריכים להיות מוכרים היטב לרופא העתידי. מסיבה זו, היה צורך להכניס את השינויים בתכנית ההוראה, כדי לעשותה חדשנית יותר; כדי שהפקולטה תעניק לבוגריה יכולות ברכישת ידע ומקצוענות - הרבה מעבר לצורך בהנחלת הידע הרפואי עצמו.

"היה צורך לבחון לעומק, ומתוך היכרות קרובה, את תכנית הלימודים בפקולטה לרפואה. גילינו בעת העבודה על השינויים, כי בעוד שנושאי הלימוד אכן מרועננים ומעודכנים מעת לעת - תכנית הלימודים בכללותה לא השתנתה עשורים לא מעטים. התכנים והצורה שבה לימדו נראתה בעיניים מודרניות ארכאית. המצב הזה לא פגע באיכות הכשרתם של דורות של סטודנטים שסיימו כאן את לימודי הרפואה שלהם והשתלבו בעבודה הרפואית המחקרית. - ניתן ללמוד על כך מהישגיהם בבחינות הארציות ובמוניטין שקנתה לה הפקולטה. אבל בכל זאת עלו כמה שאלות בסיסיות בכל הקשור לתועלת שבלימוד המסורתי, לצד תובנות חדשות שנולדו בעולם המעשי של הרפואה ובלימודי הרפואה.

"זה מה שהביא להזנקת המהלך, שנועד באמת לבחון מחדש את כל תכנית הלימוד. ואמנם, התכנית החדשה שגובשה על-ידי מספר ועדות בבית הספר לרפואה וראשית כל על-ידי ועדת הקוריקולום, בראשות פרופ' אריה בן יהודה, היא ללא צל של ספק פרי מחשבה מעמיקה מאוד. אנחנו חושבים שהיא נותנת עתה מענה טוב לצרכים המשתנים בעולם הרפואה".

"תלמידים הנוסעים לבתי ספר בחלק ממדינות אירופה לומדים ברמה הרבה יותר נמוכה ומתקשים מאוד לעבור את מבחני הרישוי בישראל"

מה רמת בתי הספר לרפואה בישראל, לעומת אלה שבהם לומדים סטודנטים ישראלים רבים בחו"ל?

"בהכללה אין ספק שרמת הלימודים אצלנו, בכל בתי הספר לרפואה בארץ, היא מאוד גבוהה ועומדת בסטנדרטים של בתי הספר הטובים ביותר בעולם. תלמידים הנוסעים לבתי ספר בחלק ממדינות אירופה לומדים ברמה הרבה יותר נמוכה ומתקשים מאוד לעבור את מבחני הרישוי בישראל. אין זה אומר שחלק מהתלמידים לא נוסעים ללימודים בבתי ספר טובים. כדאי מאוד לתלמיד לבדוק במדויק לאן פניו מועדות, בשיחות עם אנשי מקצוע ותלמידים אחרים שלמדו באותו המקום. כידוע, חלק מהישראלים שלמדו בחו"ל ושבים לארץ עוברים כאן השלמות ובסופו של דבר רבים מהם גם נעשים רופאים מעולים".

בכמה מבתי הספר בארץ יש כבר שני מסלולי לימוד לרפואה - של ארבע ושל שש שנים, ויש גם מסלול לתלמידי חו"ל. מה המצב בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית?

"אצלנו אין מסלול ארבע-שנתי וגם לא כזה שמיועד לתלמידי חו"ל. כתפישת עולם, החלטנו שאנחנו נלמד רופאים שישרתו את אזרחי ישראל. לכן לא הלכנו לכיוון של פיתוח תכנית לתלמידי חו"ל, שמטבע הדברים רובם הגדול חוזר לארץ מוצאם. לגבי פיתוח המסלול הארבע-שנתי – זו אפשרות ששקלנו בעבר והיא לא הגיעה לכדי מימוש. היות ואנחנו מחויבים למה שקרוי 'מסלול צמרת', שהינו מסלול שש-שנתי להכשרת רופאים לצה"ל, פתיחת מסלול ארבע-שנתי היה מחייב אותנו להוראה בשני המסלולים בו בזמן. כיום אין לנו את התשתיות לכך ונראה לי שבטווח הקרוב לא יחול שינוי בנושא הזה".

קיים עתה בישראל מצב של חוסר רופאים. האם לא היה מקום להנהיג את המסלול הארבע-שנתי גם כדי "למלא את השורות"?

"אכן, נקראנו לדגל כדי לתת מענה לבעיית המחסור ברופאים. לכן הגדלנו את מספר הסטודנטים בשנה א'. לפני 8-7 שנים, כאשר החלו לדבר על בעיית החוסר ברופאים, למדו אצלנו בשנה א' רק 110-100 סטודנטים. כיום המחזור הוא כבר בן 170 סטודנטים (ראו ידיעה על פתיחת שנת הלימודים ברפואה). זהו ללא ספק גידול עצום. התוספת הזאת כוללת את 'מסלול צמרת' להכשרת רופאים לצה"ל.

"הגדלה נוספת היא בעייתית וקשה מאוד, עקב היעדר התשתיות ותקציב. אבל אנחנו ערים לבעיה וגם לסוגיית חוסר הרופאים. אחת הבעיות המרכזיות היא זמינות של מה שנקרא "שדות קליניים" או "מיטות הוראה", בהן יש לנו חוסר חמור ביותר.

לא היה מדובר שבית החולים "אסותא" החדש באשדוד יסונף לאוניברסיטה העברית?

"היה הסכם גמור בנושא הזה, אבל 'הדסה', שהיא השותפה שלנו בבית הספר לרפואה, התנגדה, וכך תכנית הסינוף הזאת ירדה מעל השולחן. לא נראה לי שנוכל בשנים הקרובות להגדיל עוד יותר את מספר הסטודנטים שילמדו אצלנו - ולו רק מהסיבה הזו".

נושאים קשורים:  חדשות,  ראיון,  הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית,  בית ספר ללימודי רפואה,  תכנית לימודים,  חדשנות,  אקדמיה,  מחסור ברופאים,  פרופ' דוד ליכטשטיין
תגובות
אנונימי/ת
06.11.2016, 10:19

בלבולי מח. אין ארבע שנתי כי אתה מעדיף את הכסף שהצבא משלם לך על כל סטודנט (כ-40 אלף בשנה) ולכן הגדלת את המכסות של בית הספר לרפואה לעתודאים צמרת על חשבון המועמדים הרגילים ובתוכם התוכנית ה4 שנתית. בנוסף, שיטת הספירלה הכפולה עליה אתה מדבר כבר מיושמת בכל בתי הספר לרפואה בארץ בדגש על בן גוריון ותל אביב. לא המצאתם את הגלגל.

אנונימי/ת
06.11.2016, 10:22

בנוסף, לו רק היית יכול לפתוח בית ספר לתלמידי חול היית עושה זאת בשמחה. אל תתרץ בתירוצים מטעמי ציונות. זה פתטי, אף אחד לא קונה את הבולשיט הזה. חשוב, הסיבה שאין לך מקום לתלמידי חול היא בגלל הגדלת המכסות לטובת לעתודאים מצהל עליהם הפקולטה מקבלת מיליונים עג מיליונים בשנה.

אנונימי/ת
06.11.2016, 10:27

ספר למשל לקהל הקוראים על בנייני מעבדות המחשבים החדשות והחדישות, העצומות בגודלן שנקנו לפקולטה על ידי צבא הגנה לישראל וזאת על מנת להכיל את מאות לעתודאים לרפואה. במעבדות אלו כמובן משתמשת כל הפקולטה אבל הנקודה היא הכספים והתקציבים המטורפים שהפקולטה שואבת מצהל בתמורה לקבלת 130 עתודאים לרפואה בכל שנה על חשבון שאר האזרחים, תושבי חול, מסלולי הארבע שנתי וסתם אנשים שחשקה נפשם להיות רופאים בישראל.

אנונימי/ת
06.11.2016, 10:47

אתה מציג את זה כאילו העתודאים הם עלוקות זרות שהאוניברסיטה משקיעה בהן כסף ויום אחד ירימו אצבע משולשת ויתחפפו. מה קורה איתך? העתודאים הם לא אזרחים שיום אחד ישובו לפעול באפיק רפואי-אזרחי? הם לא חלק ממדינת ישראל? כשעתודאי מסיים את התואר באוניברסיטה התרומה שלו למכלול הישראלי נחותה מזו של רופא אזרחי רגיל?

מה הקשקוש הזה? כל הכבוד לאוניברסיטה העברית - צה'ל מגרד להם את הגב, הם מגרדים לצה'ל את הגב, ובסוף כולנו מרוויחים. כי צה'ל זה אנחנו, לא איזה גוף זר על מאדים.

06.11.2016, 12:11

הכשרה של עתודאי עולה למדינת ישראל פי ארבע וחמש מהכשרה של רופא רגיל, פוגעת בסיכויים של כל מי שאינו עתודאי להיות רופא. מה שכתבתי מתייחס לעובדה שהאוניברסיטה היא גוף כלכלי גרידא, שיקולי "ציונות" מעולם לא נכללו ולא כפי שמציין הדיקן המכובד.

אנונימי/ת
06.11.2016, 14:41

סליחה, אבל כשאתה כותב שהכשרה של עתודאי 'עולה למדינה פי ארבע וחמש מהכשרה של רופא רגיל' - אתה גם מכניס לחישוב את הרווח של המדינה מרופא צה'לי במשך שנים על גבי שנים, משאב נדיר ללא ספק, גם כשהשכר שלו בקבע לא משתווה במאומה לשכר שהיה מקבל בשוק האזרחי? או שאתה סתם סופר כסף מבלי להסתכל על התמונה הגדולה?

פוגעת בסיכויים של כל מי שאינו עתודאי להיות רופא? זה כמו להגיד שזה שפלוני התקבל לבית ספר לרפואה פוגע בסיכוי שלי להתקבל לבית הספר לרפואה. כמובן שזה פוגע! הוא מתחרה ישיר שלי, וכך גם העתודאים. טיעון הזוי. לא הבנתי, הם חייזרים? בסה'כ מדובר באזרחים כמוך וכמוני, חלק מהציבור הישראלי.

לגבי אם האונ' היא גוף כלכלי או לאו ואם ישנם שיקולים ציוניים או לא - זה אין לי מושג. רק הטיעונים שלך אודות העתודאים הרימו לי גבה.

06.11.2016, 14:50

ואגב, גם אם תנאי הסף שלהם נמוכים יותר ביחס לסטודנט הממוצע - אל תשכח שוב את הנק' המרכזית: התועלת שלהם מבחינת המדינה גדולה יותר מהתועלת שמביא הסטודנט הממוצע. לא רק שאני בכלל לא בטוח ביחס לעובדה שהמדינה משקיעה בהם יותר משהיא קוצרת חזרה (בעיקר כשמשווים את העובדה שבמהלך תקופת הקבע שלהם הם לא מקבלים 16-20 ברוטו מהמגזר הציבורי אלא חצי או לא הרבה יותר, וזה מבלי בכלל להחשיב 3 שנות חובה שבחינם), היא מייצרת לעצמה במישירין תפקידנים איכותיים שימלאו תקנים שמאוד קשה לאייש - הרבה יותר קשה מתקן מרדים, למשל.

שחרר.. העתודאים נותנים הרבה מאוד בעבור ההזדמנות ללמוד רפואה ע'ח צה'ל ובסופו של דבר מתנקזים לבתיה'ח הציבוריים גם הם. אז מה הסיפור? כולם מרוויחים.

אנונימי/ת
06.11.2016, 16:55

הסיבה שהלכת ללמוד באוניברסיטה סוג ז' בדרבצן גם היא נעוצה במכסות הנמוכות לרפואנים בארץ שנתפסות על ידי העתודאים.

06.11.2016, 19:07

לגמרי, הא? (:
לא נורא. אעבוד קשה ואגיע לרמה שלך מתישהו.

אנונימי, אתה קצת עצבני היום? מכיוון שהתחרות על המכסות לעתודאים גבוהה מאוד, הם מעל לסף הקבלה הרגיל, ולכן לא תופסים לך שום מקום.
עוד נקודה- רוב העתודאים משרתים יותר שנים בשירות הציבורי ויותר מהם הולכים לתחומים הפחות מבוקשים - הרדמה, טראומה, (אני ניאונטולוג), וגם משרתים במילואים הרבה יותר שנים.
אגב, למה אתה אנונימי? לא התקבלת לרפואה? נשום עמוק.

04.12.2016, 22:27

שלום אסף
רק לא נשכח שהשירות של רוב העתודאים גם בסדיר/קבע וגם הבמילואים הוא מנהלתי ולא רפואי (אבל זו בעיה של צה"ל ולא הפקולטה).
גם הסיבה שעתודאים הולכים לתחומים פחות מבוקשים היא בין השאר משום שמשכורתם מובטחת גם ללא תורנויות.
ועדיין, אני ממליץ לפנות לעתודה רק למי שלא יכול לממן לימודים 'רגילים'

06.11.2016, 15:58

תוהה אם יש כיום מרצים דוגמת פרופ' ישעיהו ליבוביץ שכבר בשנת 70' בשעורי כימיה אורגנית חזה בנבואות זעם מה יהיו פני המדינה כתוצאה משלטון מתמשך על עם אחר.כיום מרוב חומרנות ודבקות קנאית באידאולוגיה של שלמות הארץ יש צורך במיליטריזציה של הפקולטה כדי למלא את השורות בחר"פ.

אנונימי/ת
07.11.2016, 13:30

שום דבר לא נובע מהכיבוש אלא מתאוות בצע. שיקולים כלכליים של גוף אקדמי שנמצא במירוץ עסקי.

ד"ר הדרי, התגובה שלך חשובה ומדויקת.
תודה.

05.12.2016, 07:05

איזה מילים יפות וגבוהות "מיליטריזציה של הפקולטה".
אולי התבלבלת דר. הדרי, בגלל הכיבוש כמובן, אבל בלי המיליטרי אנחנו היינו עכשיו מתחת לאדמה. אגב דר. איפה אתה גר ? כי מה עם הכיבוש של 48 ?
ופר. ליבוביץ בשנות ה 80 בשיעורי פילוסופיה של הביולוגיה גם חזה הרבה דברים שהופרכו.
הייתה לנו זכות ללמוד בפקולטה מצויינת ואני בטוח שגם היום היא מצויינת.

אנונימי/ת
07.11.2016, 14:10

מציע לאוניבסיטה העברית בכלל ולפרופסור ליכטנשטיין בפרט שילמדו להתנהל מבחינה כלכלית בסיסית לפני שהם ״רצים אצים״ להכשיר תוכניות למידה חדשות שלכאורה משנות את פני לימודי הרפואה בארץ . בולשיט וחרטוט מדרגה ראשונה

חלקים נרחבים מהשיטה הבלעדית והחדישה עליה מספר הדיקן הנכבד מונהגים בביה״ס לרפואה באוניברסיטת בן גוריון כבר עשרות שנים: הספירלה - הכפולה, למידה ע״פ מערכות, חשיפה לרפואה עצמה ולרופאים בשנים הפרה קליניות (ימי ג׳ המפורסמים וכן שבועות קליניים מרוכזים החל משנה א׳!!!). כמו כן לימודי אתיקה, חשיפה לרפואה משפטית ועוד גם בשנה ו׳.
לא חייבים לחפש בתי ספר לרפואה בעולם - הנגב ובאר שבע הם בתוך מדינת ישראל ושווה להציץ ולהבין אילו דברים ייחודיים קיימים שם מזה דורי דורות

אנונימי/ת
07.11.2016, 21:28

אכן, נשמע כמו תוכנית בי״ס לרפואה בבן גוריון מלפני 25-30 שנה. קצת פטטי.

07.11.2016, 21:52

נו באמת... בבאר שבע לפני 25 שנה למדתי בשיטת הספירלה הכפולה והמרובעת...

אנונימי/ת
04.12.2016, 19:21

מצטער אם אני קצת הורס את השימחה של הדיקאן המכובד, אבל מדובר בגישה ובמושגים שנהגו ע"י פרופ משה פריבס, מייסד הפקולטה לרפואה בבאר שבע, כבר לפני 25-30 שנה - ספירלה, אינטגרטיבי, וכו'. זוהי השיטה בה חבריי ואני למדנו רפואה. אני שמל לשמוע שהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית החליטה לאמץ שיטה זו. רק לא ברור לי מה לקח להם כל כך הרבה זמן...

אנונימי/ת
04.12.2016, 21:20

בקיצור: לקחו את התכנית של אונ בן גוריון מלפני 15 שנה והעתיקו אותה. חדשנות!

אנונימי/ת
04.12.2016, 22:59

אני מברך על שינוי צורת התכנית ותוכן לימודי הרפואה. לפי דעתי זה באה מאוחר קצת אבל טוב שבאה. אני הייתי ממליץ להכניס גם לימודי אנושיות כלפי החולה היות והוא לא אוביקת בלבד אלא בנאדם שרוצה אזרה מהרופא הצעיר שמטפל בו.