בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים - הראשון והוותיק מבין חמשת הפקולטות לרפואה בישראל - יפתח השבוע את השנה האקדמית תשע"ז עם שינויים מקיפים בתכנית הלימודים "כמוהם לא נעשו במשך 50 שנה"; כך אומר דיקן בית הספר, פרופ' דוד ליכטשטיין, בראיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי". בין השאר, השינויים כוללים מהפך באופי הלמידה על גוף האדם (לפי מערכות הגוף, ולא לפי קורסים), בעומק העבודה הקלינית של הסטודנטים ובשיטות ההוראה.
עוד בעניין דומה
"בתכנון מחדש של תכנית הלימודים ברפואה הושקעו שלוש שנות עבודה והיו מעורבים בו כ-80 מחברי סגל ההוראה", אמר פרופ' ליכטשטיין, "מדובר בלי ספק בחשיבה מחדש, כאשר המטרה היא לתת לסטודנטים שלנו את תכנית הלימודים המתקדמת ביותר בתחום הזה. הרעיון המנחה היה, שיש להכשיר את רופאי העתיד באופן חדש, משום שתפקיד הרופא ומאפייני המקצוע משתנים, מתפתחים ומתרחבים בתדירות גבוהה".
פרופ' ליכטשטיין הוסיף, "אודה על האמת, לא ידוע לי על תכנית מקבילה לזו שהנהגנו עתה באיזשהו בית ספר לרפואה אחר, גם בעולם".
לדבריו, אחד השינויים המרכזיים שהוכנסו בבסיס תכנית הלימודים הוא הוראת גוף האדם במתכונת שהוא מכנה "ספירלה כפולה". "הסטודנטים לומדים פעמיים על כל מערכות הגוף - תחילה על הגוף הבריא (בשנת הלימודים השנייה שלהם) ובשנה שלאחריה על גוף אדם החולה. כך מרוויחים הסטודנטים לימוד כפול של מערכות הגוף השונות, מכל ההיבטים שלהן ובצורה אינטגרטיבית ושלמה. צורת לימוד זו היא לדעתי ייחודית לפקולטה שלנו".
פרופ' ליכטשטיין: "אודה על האמת, לא ידוע לי על תכנית מקבילה לזו שהנהגנו עתה באיזשהו בית ספר לרפואה אחר, גם בעולם"
כמו כן, ציין כי הלימודים בשנים אלו מרוכזים סביב מערכות הגוף: לב, נשימה, הפרשה ועוד, ולא סביב דיסציפלינת ההוראה כפי שהיה בעבר: אנטומיה, היסטולוגיה, פיזיולוגיה וכן הלאה.
שינוי נוסף, מציין פרופ' ליכטשטיין, הוא "הגדלת החשיפה של הסטודנטים לתחום הקליני עוד בשלב הלימודים הפרה-קליני. מעתה, הסטודנטים ישתלבו בעבודה במרפאות ולצד הרופאים כבר בשנה השנייה, במסגרת קורס 'הרופא בקהילה'. הקורס הזה הוקם על מנת לענות על הצורך בשילוב ההוראה הקלינית במהלך הלימודים הפרה קליניים. אנחנו מעריכים שצפויים להשתתף בו, כחונכים, עשרות רופאים משלוש קופות החולים הגדולות - "כללית, "מכבי" ו"מאוחדת". הרופאים יחנכו את הסטודנטים במרפאות פעם בשבועיים למשך שלוש שעות. החניכה גם תכלול ליווי הרופא החונך בביקור בית".
לדברי פרופ' ליכטשטיין, שינוי מהותי שלישי הוא שילוב התמחויות כבר בזמן הלימודים - גם במהלך השלב הפרה-קליני וגם במהלך השלב הקליני. "תכנית השילובים כוללת התמחויות במחקר ביו-רפואי, עם או בלי קבלת תואר נוסף כמו מוסמך או ד"ר לפילוסופיה, בריאות הציבור, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, ביוטכנולוגיה, מחשבים, משפט רפואי. גם זה מהלך ייחודי לאוניברסיטה העברית והוא חלק מהמחשבה כי לימוד אינטר-דיסציפלינרי חשוב מאד בעולם המודרני ומרחיב את עולמו של התלמיד בבית הספר לרפואה גם לכיוונים נוספים בהם יש לו עניין", אמר.
פרופ' ליכטשטיין הוסיף, כי השינוי בתכנית הלימודים מתבטא כבר בשנת הלימודים הראשונה. "החל מהשנה, הלימוד יכלול קטעי זמן מוגדרים ומרוכזים שיוקדשו לנושא מסוים. למשל, לימודי הכימיה שהיו נלמדים במהלך כל שנת הלימודים, מספר שעות בשבוע, יילמדו עתה בצורה מרוכזת במספר שבועות מצומצם. בשנה הנוכחית לומדי הכימיה והפיזיקה ילמדו גם קורסים חדשים - 'מהאטום לאורגניזם' וביולוגיה של התא. הם יקנו לתלמיד את שפת מדעי החיים והרפואה להמשך לימודיו ועיסוקו".
באחרונה קיימת מגמה לתת דגשים בהוראת רפואה גם לנושאי האתיקה הרפואית. היכן הנושא הזה נמצא בתכנית הלימודים?
"יש אצלנו קורס, בעצם אם לדייק זו סדרה של קורסים, העוסקים בהיבטים ההומניסטיים השונים של הרפואה – מקומה בספרות ובאמנויות, או ההיסטוריה של הרפואה, למשל. בעבר, הנושא הזה הועבר במרוכז רק בשנה א', אבל עתה הוא הורחב על פני כמה שנות לימוד, משנה א' ועד שנה ד'. הוא כולל כמובן סוגיות בתחום האתיקה".
מה היתרון בהרחבת האופקים של רופאי העתיד?
"המטרה של בית הספר היא בראש וראשונה כמובן להכשיר רופאים שיהיו בעלי ידע עדכני בתחום, אבל היא גם להעניק להם כישורים ומקצוענות שיאפשרו להם להעניק טיפול רפואי מעולה - רפואה המשלבת אנושיות וחמלה. לצד זה, יש כיום צורך להכשיר רופאים שיש להם גם ידע מעמיק באופן שבו מתבצע מחקר ביו-רפואי. רופא שהוא גם מדען וחוקר נחשב לרופא טוב יותר.
"הסטודנטים לומדים פעמיים על כל מערכות הגוף - תחילה על הגוף הבריא ובשנה שלאחריה על גוף אדם החולה"
"החדשנות והשינויים הדרמטיים המתרחשים לנגד עינינו בכל התחומים הטכנולוגיים צריכים להיות מוכרים היטב לרופא העתידי. מסיבה זו, היה צורך להכניס את השינויים בתכנית ההוראה, כדי לעשותה חדשנית יותר; כדי שהפקולטה תעניק לבוגריה יכולות ברכישת ידע ומקצוענות - הרבה מעבר לצורך בהנחלת הידע הרפואי עצמו.
"היה צורך לבחון לעומק, ומתוך היכרות קרובה, את תכנית הלימודים בפקולטה לרפואה. גילינו בעת העבודה על השינויים, כי בעוד שנושאי הלימוד אכן מרועננים ומעודכנים מעת לעת - תכנית הלימודים בכללותה לא השתנתה עשורים לא מעטים. התכנים והצורה שבה לימדו נראתה בעיניים מודרניות ארכאית. המצב הזה לא פגע באיכות הכשרתם של דורות של סטודנטים שסיימו כאן את לימודי הרפואה שלהם והשתלבו בעבודה הרפואית המחקרית. - ניתן ללמוד על כך מהישגיהם בבחינות הארציות ובמוניטין שקנתה לה הפקולטה. אבל בכל זאת עלו כמה שאלות בסיסיות בכל הקשור לתועלת שבלימוד המסורתי, לצד תובנות חדשות שנולדו בעולם המעשי של הרפואה ובלימודי הרפואה.
"זה מה שהביא להזנקת המהלך, שנועד באמת לבחון מחדש את כל תכנית הלימוד. ואמנם, התכנית החדשה שגובשה על-ידי מספר ועדות בבית הספר לרפואה וראשית כל על-ידי ועדת הקוריקולום, בראשות פרופ' אריה בן יהודה, היא ללא צל של ספק פרי מחשבה מעמיקה מאוד. אנחנו חושבים שהיא נותנת עתה מענה טוב לצרכים המשתנים בעולם הרפואה".
"תלמידים הנוסעים לבתי ספר בחלק ממדינות אירופה לומדים ברמה הרבה יותר נמוכה ומתקשים מאוד לעבור את מבחני הרישוי בישראל"
מה רמת בתי הספר לרפואה בישראל, לעומת אלה שבהם לומדים סטודנטים ישראלים רבים בחו"ל?
"בהכללה אין ספק שרמת הלימודים אצלנו, בכל בתי הספר לרפואה בארץ, היא מאוד גבוהה ועומדת בסטנדרטים של בתי הספר הטובים ביותר בעולם. תלמידים הנוסעים לבתי ספר בחלק ממדינות אירופה לומדים ברמה הרבה יותר נמוכה ומתקשים מאוד לעבור את מבחני הרישוי בישראל. אין זה אומר שחלק מהתלמידים לא נוסעים ללימודים בבתי ספר טובים. כדאי מאוד לתלמיד לבדוק במדויק לאן פניו מועדות, בשיחות עם אנשי מקצוע ותלמידים אחרים שלמדו באותו המקום. כידוע, חלק מהישראלים שלמדו בחו"ל ושבים לארץ עוברים כאן השלמות ובסופו של דבר רבים מהם גם נעשים רופאים מעולים".
בכמה מבתי הספר בארץ יש כבר שני מסלולי לימוד לרפואה - של ארבע ושל שש שנים, ויש גם מסלול לתלמידי חו"ל. מה המצב בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית?
"אצלנו אין מסלול ארבע-שנתי וגם לא כזה שמיועד לתלמידי חו"ל. כתפישת עולם, החלטנו שאנחנו נלמד רופאים שישרתו את אזרחי ישראל. לכן לא הלכנו לכיוון של פיתוח תכנית לתלמידי חו"ל, שמטבע הדברים רובם הגדול חוזר לארץ מוצאם. לגבי פיתוח המסלול הארבע-שנתי – זו אפשרות ששקלנו בעבר והיא לא הגיעה לכדי מימוש. היות ואנחנו מחויבים למה שקרוי 'מסלול צמרת', שהינו מסלול שש-שנתי להכשרת רופאים לצה"ל, פתיחת מסלול ארבע-שנתי היה מחייב אותנו להוראה בשני המסלולים בו בזמן. כיום אין לנו את התשתיות לכך ונראה לי שבטווח הקרוב לא יחול שינוי בנושא הזה".
קיים עתה בישראל מצב של חוסר רופאים. האם לא היה מקום להנהיג את המסלול הארבע-שנתי גם כדי "למלא את השורות"?
"אכן, נקראנו לדגל כדי לתת מענה לבעיית המחסור ברופאים. לכן הגדלנו את מספר הסטודנטים בשנה א'. לפני 8-7 שנים, כאשר החלו לדבר על בעיית החוסר ברופאים, למדו אצלנו בשנה א' רק 110-100 סטודנטים. כיום המחזור הוא כבר בן 170 סטודנטים (ראו ידיעה על פתיחת שנת הלימודים ברפואה). זהו ללא ספק גידול עצום. התוספת הזאת כוללת את 'מסלול צמרת' להכשרת רופאים לצה"ל.
"הגדלה נוספת היא בעייתית וקשה מאוד, עקב היעדר התשתיות ותקציב. אבל אנחנו ערים לבעיה וגם לסוגיית חוסר הרופאים. אחת הבעיות המרכזיות היא זמינות של מה שנקרא "שדות קליניים" או "מיטות הוראה", בהן יש לנו חוסר חמור ביותר.
לא היה מדובר שבית החולים "אסותא" החדש באשדוד יסונף לאוניברסיטה העברית?
"היה הסכם גמור בנושא הזה, אבל 'הדסה', שהיא השותפה שלנו בבית הספר לרפואה, התנגדה, וכך תכנית הסינוף הזאת ירדה מעל השולחן. לא נראה לי שנוכל בשנים הקרובות להגדיל עוד יותר את מספר הסטודנטים שילמדו אצלנו - ולו רק מהסיבה הזו".