נמשכת הירידה במספר הרופאים לנפש בישראל, בפריסת תשתיות בריאות ובשיעור מיטות האשפוז לנפש; כך עולה מדו"ח מפורט שיוצג ביום שני הקרוב (12 בדצמבר), בכנס השנתי השביעי של משרד הבריאות, שיעסוק באי-שוויון במערכת הבריאות בישראל. בכנס, שייערך במרכז הבינלאומי באשקלון, תוצג תמונת-מצב על הפערים בבריאות בישראל, בין השאר לפי אזורים.

הפרק בדו"ח הבוחן כוח אדם מועסק, פריסת תשתיות ומיטות אשפוז מגלה כי בישראל נמשכת "הירידה במיקום ביחס למדינות האחרות והדבר מהווה ביטוי לחוסר ההתאמה שבין היצע כוח האדם הרפואי לבין הקצב הגובר של גידול האוכלוסייה".

"יש אזורים בארץ ותחומים שבהם הרופאים העולים לשעבר היוו ומהווים חלק ניכר ממצבת כוח האדם. רובם מועסקים ברפואה ראשונית"

גורם נוסף התורם להמשך הירידה בשיעור הרופאים בישראל, לפי הדו"ח, הוא גיל ממוצע גבוה בקרב הרופאים בישראל, שיתבטא בשנים הקרובות ביציאה לגמלאות של קבוצה גדולה של רופאים, רובם מבין אלו שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90, בגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר.

"קליטתם במערכת הבריאות של אלפי רופאים עולים אלו, הכפילה באותה התקופה את מצבת כוח האדם. אבל עתה, פרישתם הקרובה של רופאים עולים מהמערכת עם הגעתם לגמלאות, החלה נותנת את אותותיה כבר בעשור האחרון והיא צפויה להחריף את מצוקת כוח אדם. ההחרפה המשמעותית צפויה בפריפריה בכלל, וברפואת הקהילה בפריפריה בפרט. יש אזורים בארץ ותחומים שבהם הרופאים העולים לשעבר היוו ומהווים חלק ניכר ממצבת כוח האדם. רובם מועסקים ברפואה ראשונית" .

לפי הדו"ח, כבר כיום ישראל ממוקמת נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD בכל הנוגע לשיעור הרופאים ל-1,000 נפש – רק 3.1, לעומת 3.4. מדובר ברופאים עד גיל 65 (גיל פרישה בחלק גדול ממדינות העולם), בעלי רישיון לעסוק במקצועם. עם זאת, עקב הבדלים בהגדרות, על-פי משרד הבריאות השיעור הממוצע בישראל עומד על 3.5 רופאים ל-1,000 נפש.

מתוך הדו"ח:
פרק 1. מגמות עיקריות בתחום אי-שוויון במדדי בריאות
פרק 2. פערים בפריסת תשתיות, כוח אדם ומיטות אשפוז

מתרחב הפער בין המרכז לפריפריה

עורכי הדו"ח ציינו, כי הפער בין מחוז תל-אביב לבין שאר המחוזות בכל הנוגע לשיעור הרופאים המועסקים בכל מחוז מתרחב. במחוז תל-אביב מועסקים פי שניים יותר רופאים לעומת מחוז הצפון, שהוא המחוז שבו שיעור הרופאים הוא הנמוך ביותר בארץ (2.3 ל-1,000 נפש בצפון לעומת 5.1 בתל-אביב, נכון ל-2015). השיעור במחוזות האחרים: ירושלים 3.8, חיפה 3.3, מרכז 3.4 ודרום 3.1.

גם בשיעור האחיות (מוסמכות ומעשיות) המועסקות במקצוע, מציג הדו"ח פער ניכר לחובת ישראל בהשוואה למדינות OECDי– 4.9 ל-1,000 נפש לעומת 9.5 בממוצע במדינות הארגון. רק במקסיקו וביוון יש פחות אחיות לעומת ישראל.

השוואה בין אזורי הארץ השונים בתחום זה העלתה, כי במחוזות צפון וחיפה חל שיפור לעומת המצב לפני 5 שנים, אבל בירושלים ובמרכז הארץ עדיין חסרות אחיות בשיעור משמעותי ביותר. בירושלים מדובר בירידה מתמשכת "שעלולה להעיד אל מחסור הולך ומחמיר של אחיות באזור הזה". בהקשר לכך מסר משרד הבריאות כי בשנים האחרונות הורחבו באופן משמעותי מסגרות ההכשרה של האחיות, עד לכדי שיא של יותר מ- 2,000 אחיות בשנה.

שיעור מיטות האשפוז - מהנמוכים ב-OECD

לפי הדו"ח, בסוף שנת 2015 היו בישראל 15,487 מיטות לאשפוז כללי בתקן. השיעור המתוקנן לגיל עומד על 1.8 מיטות ל-1,000 נפש. שיעור המיטות לאשפוז כללי בארץ הוא בין הנמוכים ביותר במדינות ה- OECDי(2.3 לעומת ממוצע של 3.6). בכך, ממוקמת ישראל במקום ה-5 מתחתית הרשימה בנושא זה. שיעור נמוך מישראל יש רק במקסיקו, בצ'ילה, בקנדה ובבריטניה.

שיעור המיטות הנמוך מאוד בא לביטוי גם בשהייה ממוצעת נמוכה בבתי החולים - ובתפוסת מיטות אשפוז שהיא הגבוהה ביותר בהשוואה ל-34 מדינות ארגון ה-OECD.

בכל הנוגע לשיעור מיטות האשפוז במחלקות ילדים (מגיל 0 ועד 14) מצביע הדו"ח על ירידה בשיעור המיטות ל-1,000 ילד בהשוואה לדו"ח קודם, למעט מחוז ירושלים שם נרשמה עלייה קלה. במחלקות פנימיות יש ירידה קלה בכל המחוזות בעוד שבירושלים ובדרום מדובר בירידה משמעותית שחלה בשלוש השנים האחרונות.

"הירידה המתמדת בשיעור מיטות האשפוז ובשיעור עמדות הטיפול – למעט כמה עליות נקודתיות, המתרחשת למרות תוספת תשתיות לה זוכים בתי החולים מדי שנה, מלמדת על כך, שתוספות אלו אינן מספיקות, אינן מותאמות לגידול שחל באוכלוסייה, ואינן מסוגלות להפוך את מגמת הירידה הנצפית במערכת, מזה שנים ארוכות", כתבו מחברי הדו"ח.

לפעול להארכת תוחלת החיים לנשים ישראליות

פרק אחר בדו"ח מצביע על כך שבשנת 2015 תוחלת החיים הממוצעת בישראל הייתה 80.1 בקרב גברים - ירידה של 0.2 לעומת השנה הקודמת, ו-84.1 בקרב נשים, ללא שינוי מהשנה שעברה.

ההשוואה למדינות ה-OECD (נתוני 2014) מראה כי תוחלת החיים בקרב הגברים בישראל (80.3 בשנת 2014), הייתה השישית מבין מדינות ה-OECD (יחד עם אוסטרליה) וגבוהה ב-2.4 שנים מן הממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת החיים של הנשים באותה השנה, דורגה במקום ה-11 מבין מדינות ה-OECD (יחד עם יוון, פינלנד וסלובניה), ונמצאה גבוהה ב-0.8 שנים מהממוצע במדינות ה-OECD.

"הפער בין גברים לנשים בדירוג הבין לאומי, לטובת הגברים, מצביע על הפוטנציאל להארכת משך החיים בקרב נשים ישראליות, יעד שראוי לפעול למימושו", נאמר בדו"ח.

החל משנת 2010 נרשמה ירידה בדירוג בתוחלת חיים בלידה של ישראל, ביחס למדינות ה-OECD, מהמקום ה-8 ל-11 בקרב נשים, ומהמקום ה-2 ל-6 בקרב גברים. בפילוח עלפי קבוצות אוכלוסייה, ניתן לראות התייצבות במדד תוחלת החיים בשנת המדידה האחרונה (2015) בקרב נשים יהודיות (84.5) וגברים ערביים (76.9), וירידה קלה שחלה בקרב גברים יהודים (80.9 ב-2015 לעומת 81.1 ב-2014) ונשים ערביות (81.1 בשנת 2015 לעומת 81.2 ב-2014).

שיעורי תמותה כללית ל-1,000 תושבים (מתוקננים לגיל), בשנת 2014, עמדו על 5.7 בקרב גברים ו-4.2 בקרב נשים. בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, נמצא כי בשנה זו שיעור התמותה המתוקנן בקרב גברים יהודיים ואחרים בכלל הגילאים עמד על 5.5, ובקרב נשים יהודיות ואחרות על 4.0. בקרב האוכלוסייה הערבית באותה השנה שיעור התמותה עמד על 7.5 בקרב גברים ו-5.3 בקרב נשים. בפילוח על פי נפות, נמצא כי שיעורי התמותה המתוקננים הגבוהים ביותר נרשמו בשנה זו בנפות באר שבע ויזרעאל, והנמוכים - בנפת פתח תקווה ובאזור יהודה ושומרון.

בקרב גברים באוכלוסייה היהודית המבוגרת, מצביעים הנתונים על עלייה בשיעור התמותה בקרב כלל האוכלוסייה הכוללת גם את ילידי ישראל - אבל ספציפית בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ואירופה-אמריקה. בקרב ילידי אסיה ואפריקה נרשמה ירידה בתמותה לעומת המצב לפני 3 שנים. בקרב גברים מבין עולי ברית המועצות לשעבר נרשם שיעור גבוה ביותר של תמותה, ביחס לקבוצות אחרות. ההשוואה נעשית בין שתי תקופות זמן - ב-2008-2006 לעומת 2014-2012.

בקרב הנשים נצפתה עלייה בשיעור התמותה בכל הקבוצות, להוציא את ילידות אפריקה שאצלן נרשמה ירידה בתמותה בשתי התקופות הללו. העלייה המשמעותית ביותר בתמותה נרשמה באוכלוסיית הנשים הכללית, קבוצה הכוללת גם נשים ילידות ישראל. ניתן לשים לב, כי הפערים בשיעורי תמותה לפי יבשת לידה בקרב גברים, גדולים יותר מאשר הפערים בקרב הנשים.

תמותת תינוקות - פי 3 במגזר הערבי

בשנת 2015 שיעור תמותת התינוקות בישראל עמד על 3.1 ל-1,000 לידות חי. בקרב יהודים ואחרים השיעור הסתכם ב-2.2 ובקרב ערבים ב-6.2. משמעות הדבר היא, שחלה ירידה חיובית בשיעור תמותת התינוקות במחוז הצפון בתקופת המדידה האחרונה (2015-2014) לאחר עלייה רציפה שחלה משנת 2010. גם במחוזות הדרום, חיפה והמרכז קיימת ירידה לאורך זמן בשיעורי תמותת התינוקות. עם זאת, בולטת עלייה בתמותת התינוקות שנרשמה במחוז ירושלים - מ-3.0 ל-1,000 לידות בשנים 2014-2012 ל-3.2 ב-2015-2013.

בקרב יהודים, בחינה של שיעורי תמותת תינוקות בשלוש נקודות זמן שונות (2011-2009, 2013-2011 ו-2015-2013) מראה על ירידה עקבית שחלה במחוזות ירושלים, המרכז והדרום. בצפון והחיפה - המצב יציב. בקרב האוכלוסייה הערבית, נרשמה ירידה עקבית בחיפה ובאזור המרכז, בעוד שבמחוז ירושלים מגמת הירידה התחלפה בתקופה האחרונה בעלייה.

הסיבה השכיחה ביותר לתמותת תינוקות באוכלוסייה היהודית היא סיבוך סב-לידתי (1.3 ל-1,000 לידות חי, כ-50% מסך כלל התמותה). בקרב בני הדתות האחרות הסיבה המובילה היא מומים מולדים (2.5 ל-1,000 לידות חי, כ-40% מכלל התמותה).

הערכה עצמית של בריאות

הדו"ח גם מצביע על פערים במה שמוגדר "הערכה עצמית של בריאות", על סמך סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014 שבו הוצגה השאלה: "מהו מצב בריאותך בדרך כלל?" בסקר נמצא, כי לאלמנים, מי שעלו לישראל לאחר 1990, יהודים מסורתיים וערבים דתיים, בעלי השכלה יסודית/חטיבת ביניים וללא תעודה ובעלי הכנסה נמוכה – שיעורים נמוכים של הערכת בריאות עצמית טובה מאוד.

מנכ"ל מש' הבריאות: "הבעיה מול עינינו"

בתגובה לנתונים אמר אתמול שר הבריאות, יעקב ליצמן: "אי השוויון במערכת הבריאות הוא אחת התופעות המדאיגות בחברה הישראלית. התחום הוגדר על ידי עוד בקדנציה הראשונה שלי בשנת 2010 כיעד עליון של המשרד. מאז המשרד על כל אגפיו מחויב לנושא, שם אותו בראש סדר העדיפויות המקצועי ופועל במגוון של כלים לצמצם אותו. למרות העשייה הענפה, הפערים עדיין קיימים. העוני והזדקנות האוכלוסייה הם אתגרים משמעותיים שעומדים לפתחנו כממשלה וכחברה. נמשיך ללא לאות לפעול ליצירת מערכת בריאות יעילה, שוויונית ואיכותית יותר עבור כל החברה הישראלית כולה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב הוסיף: "הבעיה נמצאת למול עינינו ואסור לנו לרגע להתחבא ולחשוב שזה יעלם. הפערים במערכת הבריאות והזדקנות האוכלוסייה עלולים להתגבר ועלינו מוטלת החובה להוביל את הפתרון ולרתום את כולם כדי לסייע: ממשלה, ארגוני מגזר שלישי יחד עם המערכת הרפואית כולה. אחד מתפקידיה החשובים ביותר של מערכת הבריאות הוא לשמר את הסולידריות בחברה הישראלית ולצמצם את הפערים שקיימים בה. לכן יש חשיבות רבה לשיח ציבורי פומבי ער בנושא הזה ואני מצפה שכמה שיותר שחקנים ירתמו למשימה הלאומית הזאת".

ניר קידר, סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, אמר: "מערכת הבריאות בישראל פועלת בסביבה של פערים חברתיים וכלכליים הולכים וגוברים. משרד הבריאות, בראשות השר ליצמן, מחויב לצמצום הפערים בבריאות. לצערי, אנחנו המשרד הממשלתי היחיד שיש בו יחידה ייעודית שעוסקת בצמצום הפערים. אני מקווה ששאר משרדי הממשלה יצטרפו למשימה. הפערים בבריאות הם בלתי מתקבלים על הדעת. אסור לנו להשלים איתם. העוני שנוצר מחוץ למערכת הבריאות מחייב אותנו לפעילות עיקשת לשם השגת צמצום בפערים. אנחנו פועלים נגד הרוח - וזה לא פשוט. מערכת הבריאות כולה מחויבת לנושא".