בג"צ דחה בסוף השבוע שעבר עתירה שהגישו מתמחים בדרישה לקצר את התורנויות שלהם בבתי החולים - מבלי לדון בה. הרכב בג"צ, בראשות השופט עוזי פוגלמן, קבע כי טענות המתמחים "מצויות בעיקרן במישור משפט העבודה" וכי בית הדין לעבודה הוא הערכאה המתאימה לדיון בנושא זה.

לפי דיווח בעיתון "דה מרקר", השופט פוגלמן הדגיש כי "מובן שבית הדין לעבודה מוסמך לדון אף במשכן של התורנויות, מספרן החודשי וסך שעות העבודה השבועיות של המתמחים". לפי הדיווח, המתמחים הודיעו כי יפנו בנושא לבית הדין לעבודה.

השופט פוגלמן קבע בהחלטתו, כי טענות המתמחים בעתירה אינן שונות במהותן מאלו שהועלו בעתירתם מלפני שנתיים, כשנקבע כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בסוגיה זאת

ארגון המתמחים ברפואה עתר לפני חודש לבג"צ באמצעות עורכי הדין אורי קידר ודנה נחמן, בדרישה לקצר את תורנויות המתמחים ל-16-12 שעות רצופות לכל היותר, ולא יותר מ-60 שעות בשבוע. כמו כן, דרשו העותרים להגביל את מספר התורנויות לשש בחודש בשנתיים הראשונות להתמחות, לחמש בחודש בשנתיים שלאחר מכן, ולארבע תורנויות בחודש מהשנה החמישית להתמחות.

בנוסף דרשו העותרים, כי בכל תורנות יוקצו למתמחה שעתיים רצופות למנוחה, שלא יהוו תחליף לקיצור משך התורנות. העתירה מומנה באמצעות קמפיין גיוס המונים שערכו המתמחים לפני כחצי שנה.

לטענת המתמחים, אורך התורנות גורם ל"פגיעה אנושה בזכותם של הרופאים ושל המטופלים לכבוד האדם, לבריאות ולשלמות הגוף". הם ציינו כי לא קיימת שום קבוצת עובדים אחרת במשק שמותר לה לעבוד כל כך הרבה שעות ברציפות. עוד ציינו המתמחים בעתירתם, כי בעולם קיימת מגמה של קיצור התורניות, בשיטות שונות ובאורכי תורנות שונים, שרובן בנות 16-12 שעות בלבד.

ב-2014 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שיש לאפשר תנומות יזומות של שעתיים עד ארבע שעות בלילה למתמחים בתורנות. הפסיקה עוגנה בהיתר משרד הכלכלה, שקבע כי ניתן להעסיק את המתמחים 26 שעות ברציפות - ובלבד שיקבלו זכות לתנומה, למעט ב"מקרים חריגים". לטענת המתמחים, הנוהל הזה אינו מתקיים בפועל באופן מסודר בבתי החולים.

השופט פוגלמן קבע בהחלטתו, כי טענות המתמחים בעתירה אינן שונות במהותן מאלו שהועלו בעתירתם מלפני שנתיים, כשנקבע כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בסוגיה זאת. עוד קבע השופט פוגלמן, כי המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בהסדרת תורנויות המתמחים, "נושא שהוסדר לאורך עשרות שנים בהסכמים קיבוציים שנחתמו בין ההסתדרות הרפואית למעסיקים הציבוריים. הסכסוך נדון לאורך שנים בבתי הדין לעבודה ואינני סבור שהמקרה דנן שונה מכל אותם מקרים".