רופאים מתמחים באורתופדיה בארה"ב דיווחו כי בעקבות הנהגת החוקים החדשים המגבילים את מספר שעות העבודה שלהם בבתי החולים, הם אמנם מרגישים פחות עייפים, אך לא בהכרח ישנים יותר. נוסף לכך, רבים מהם חשו פחות מוכנים לקראת עבודתם הרפואית וגם היו פחות מרוצים מההכשרה הרפואית בתנאים החדשים. על המחקר בנושא הזה מדווח Annals of Surgery. הוא נערך על ידי צוות בראשות ד"ר דברה ויינסטיין מה-Massachusetts General Hospital בבוסטון.
עוד בעניין דומה
ביולי 2003 הונהגה מדיניות חדשה עבור בוגרי בתי ספר לרפואה בארה"ב שיוצאים לתקופות ההתמחות שלהם, בעקבות ביקורת על תורנויות ארוכות ללא שינה. נקבע שמתמחה יכול לעבוד לא יותר מ-80 שעות בשבוע בתורנויות, ונדרש מינימום של 10 שעות בין משמרת תורנות אחת לאחרת. לפני שנה ההוראות בנושא הזה עודכנו. מטרתן הייתה להקל על רופאים צעירים שעודם בתקופת ההתמחות שלהם, נוכח תלונות על עייפות קיצונית שעלולה להוביל לטעויות בהחלטות רפואיות.
אף כי הנהגת ההגבלות על מספר שעות העבודה של המתמחים רשמה הצלחה, עולה מהמחקר שהיה לכך מחיר: ההגבלות משפיעות לרעה, לדעת המתמחים עצמם, על רכישת המיומנויות המקצועיות ועל ההכנה וההכשרה שלהם לקראת כניסתם לעבודה מלאה כרופאים מומחים.
כמה מחקרים קודמים העלו כי הנהגת הגבלות על מספר שעות התורנות של מתמחים שיפרה את איכות חייהם, אך פגעה בחינוך הרפואי שלהם. המחקר החדש ניתח סקרים שבחנו נושא זה בקרב 216 רופאים צעירים בתחום האורתופדיה, המתמחים במסגרת תוכנית Harvard Orthopedic Combined Residency Program ושנעשו בין השנים 2003 ל-2009. המחקר גם השווה את המצב כיום למצב שהיה נהוג בבתי החולים לפני הנהגת מדיניות הגבלת משך המשמרות בתורנויות.
בהשוואה למצב שהיה לפני 2003, דיווחו המתמחים באורתופדיה בשנת 2009 כי הם עובדים פחות שעות, בערך 66 לעומת 75 קודם לכן, אך הם אינם זוכים ליותר שעות שינה. הם דיווחו כי משך השינה שלהם בלילה עומד על כ-5 שעות בממוצע בלבד. לאחר הנהגת ההגבלות דיווחו המתמחים כי חשו עייפות במשך פחות ימים לאחר התורנות, ושיעור נמוך ממשתתפי הסקר דיווחו שלעייפות הייתה השפעה שלילית על בטיחות הטיפול ועל איכותו.
46% מהמתמחים דיווחו ב-2003, בטרם הונהגו ההגבלות על משך התורנויות, כי העייפות משפיעה על איכות הטיפול הרפואי שהעניקו למטופליהם לעומת 26% שדיווחו על כך בסקרים שנעשו מ-2004 ועד 2009.