שבוע המודעות לפגים

יום למען הפגים בכנסת: "הורדנו ב-30% את שיעור הזיהומים בפגיות בישראל"

כך אומר ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת "הפורום למען הפגים בישראל"; עם זאת, שיעור הזיהומים עדיין גבוה פי 2-4 מהמצב במדינות מערביות מובילות

פגייה בבית חולים אמריקאי (צילום: אילוסטרציה)

בישראל עדיין קיים מחסור חריף ברופאי יילודים (ניאונטולוגים),  למרות שנרשמה עלייה בשנים האחרונות במספר המתמחים בתחום, כתוצאה מהגדרתו כמקצוע רפואי במצוקת כוח אדם; כך עולה מנתונים המתפרסמים הבוקר (ג') לרגל "יום הפגים", שבו תקדיש הכנסת דיונים להעלאת המודעות הציבורית לסוגיה.

מהנתונים גם עולה כי שיעור הזיהומים בפגיות בישראל גבוה פי שניים עד ארבעה לעומת המצב במדינות מערביות מובילות, למרות שדווח על ירידה של 30% בשנים האחרונות, מאז השקת תוכנית חדשה בתחום.

לפי הדו"ח, בדצמבר 2013 פורסמה התקינה המומלצת לרופאים בתחום הניאונטולוגיה, בה נקבע כי נדרשים 278 רופאים בתחום; בפועל, בשנת 2015 עבדו רק 142 רופאים בתחום, כלומר 48% בלבד ממה שנקבע בתקן.

במקביל, למרות העלייה במספר המתמחים בניאונטולוגיה, הודות להגדרת הניאונטולוגיה כמקצוע רפואי במצוקת כוח אדם, כ-25% מהניאונטולוגים הפעילים כיום צפויים לפרוש לגמלאות בחמש השנים הקרובות.

"קול קטן, זעקה גדולה" - עלון המלווה את תערוכת הפגים בכנסת

"קול קטן, זעקה גדולה" - עלון המלווה את תערוכת הפגים בכנסת

יום הפגים, במהלכו תקדיש הכנסת בכמה מוועדותיה ובמליאה דיונים לשם העלאת המודעות הציבורית לבעיותיהם של הפגים, משפחותיהם, הצוות הרפואי המטפל בהם בפגיות והצורך לשפר את בריאותם, מתקיים כשבוע לאחר "יום הפג הבינלאומי". את הנתונים פירסם "הפורום למען הפגים בישראל".

ממצאים אחרים שעולים מהדו"ח השנה:

  • שיעור הזיהומים הנרכשים אצל פגים במשקל לידה של מתחת ל-1,500 גרם בישראל הוא עד כדי 4-2 יותר, בהשוואה למדינות המפותחות במערב אירופה, ארה"ב ויפן. הוא עומד על כ-19%. "מציאות זו מסכנת את חיי הפגים, מאריכה את משך אשפוזם ועלולה לפגוע באיכות חייהם בעתיד", הדגישו מחברי הדו"ח.
  • על מודל התמריצים נאמר בדו"ח, כי משרד הבריאות, בשיתוף עם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, פיתח מודל המדרג את הפגיות בישראל על פי קריטריונים הכוללים מדדי תשתית ומדדי איכות. פגיות המדורגות בחציון העליון מתוגמלות בבונוס. מודל זה יושם בסוף 2014 ובקיץ 2015. רוב הפגיות השתפרו בקריטריונים שנמדדו, הכוללים תקני כוח אדם, תשתיות מבניות וציוד רפואי. "יש לתקף מגמה זו בביקורות הבאות ולבצע התאמות במודל כדי למקסם את יעילותו", צוין בדו"ח.
  • על המחסור המתמשך באחיות בפגיות, ציין הדו"ח כי אמנם נרשמה עלייה מסוימת במספר האחיות שמועסקות בפגיות, אולם עדיין קיים מחסור הנאמד ב-65%. במיוחד יש להקצות תקנים ייעודיים להכשרת אחיות המתמחות בטיפול בפגים. במסמך שפירט את התקינה המומלצת לגבי אחיות ושפורסם בדצמבר 2013, נקבע שהתקן מחייב הקצאת תקינה לפי מיטות טיפול נמרץ בילוד. התקינה המקובלת מסתכמת ב-1,676 אחיות. נכון ל-2015, בפועל מועסקות בפגיות 854 אחיות בלבד, מתוכן רק 586 שעברו הכשרת-על בסיסית לטיפול בפגים. במלים אחרות: רק 35% מהאחיות שנקבע כי צריך - עובדות בפועל.

הדו"ח מצביע גם מחסור ביועצות הנקה והיעדר בנק חלב-אם. ממדגם של האיגוד לניאונטולוגיה המתבסס על נתונים מ-26 פגיות בארץ עולה, כי בכ-70% מן המשמרות בפגיות אין יועצת הנקה אחת. ממדגמים חלקיים עלה גם, שרק 60% מהפגים משתחררים מהפגייה כשהם ניזונים מחלב אם, בעוד שהיעד הבינלאומי עומד על 90%. "הקמת בנק חלב אם בישראל חייב לקבל תנופה משמעותית, ואז שיעור הפגים המשתחררים כשהם כבר ניזונים בחלב אם יעלה. יש צורך להכליל נושא זה במדד האיכות הלאומי".

בעיה אחרת נוגעת לטיפול בפג בקהילה. כיום, הפגים בישראל אינם מוכרים כילדים עם צרכים מיוחדים, נכתב בדו"ח. כ-62% מהפגים אינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי, מותאם לצורכיהם המיוחדים במהלך אשפוזם וגם לאחר שחרורם מהפגייה; כ-82% מהפגים אינם זכאים למעקב התפתחותי ולליווי מקצועי בקהילה. בנוסף, ממדגם שערך איגוד רופאי הפגים, זמן ההמתנה הממוצע לתור במכון להתפתחות הילד מגיע עד לחצי שנה - כאשר על פי המלצות האיגוד זמן ההמתנה צריך להיות חודשיים לכל היותר מיום השחרור מהפגייה.

האיגוד, בשיתוף עם משרד הבריאות ועמותת לה"ב למען הפגיות, ניסח טיוטת חוזר לבעיות הפג בקהילה. הוא אמור להיות מאושר בקרוב. בין היתר תיקבע בו תכנית מובנית למעקב ולטיפול בפג בקהילה, כולל בפגים מאוחרים שנולדו בין השבועות 36-32.

על מיגון הפגיות נמסר בדו"ח, כי 18 מתוך 26 הפגיות בישראל עדיין אינן ממוגנות וב-48% מהפגיות אין אפילו אזור בטוח לשעת חירום בסמוך להן. רק ל-4 מתוכן קיים אתר חליפי ממוגן, אולם קטן ובלתי מספק. "טלטול הפגים הזעירים (למקרה של התפנות לאתר חליפי) מסכן את חייהם עקב נטייתם לדימום תוך מוחי", נכתב בדו"ח.

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום, אמר אתמול: "שיעור הזיהומים הגבוה בפגיות בישראל נותר אתגר מרכזי עבורנו. אסור לקבלו כגזירת גורל. החלטנו ליזום תכנית לאומית להפחתת הזיהומים הנרכשים בפגיות ובתהליך של שיפור איכות ושינוי תרבותי. התכנית הנקראת 'לגעת באפס' זכתה לשיתוף פעולה מצוין ממנהלי הפגיות בארץ".

לדבריו, "בתום שנה מיום השקתה, מסתמנת כבר ירידה ממוצעת של כ-30% בשיעור הזיהומים בכלל הפגיות. אולם עם זאת, מוקדם מדי להסיק אם המגמה היא אכן עקבית וקבועה. אין ספק, שיישום התכנית הניע תהליך מוצלח לשיפור איכותי המגיע מהשטח ועשוי לשמש מודל לחיקוי אף במחלקות אחרות בבתי החולים".

ח"כ אורלי לוי- אבקסיס ("ישראל ביתנו"), יו"ר הפורום למען הפגים בישראל ציינה, כי מאז שהוקם הפורום ויחד עם עמותת לה"ב והאיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, רואים כבר יותר ויותר שיפורים בתחום הטיפול בפגים. "אני שמחה על כך שמודל התמריצים לפיתוח ולשיפור מצב הפגיות שקידמנו, מצליח, ויש תוצאות בשטח. יש ליוזמות הללו אוזן קשבת במשרד הבריאות".

רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב וחברת הנהלת הפורום, הוסיפה: "העמותה תמשיך להיאבק להוספת תקנים והכשרת כוח אדם מקצועי בתחום רפואת הפגים והמקצועות בפרה-רפואיים. אחד הנושאים החשובים מבחינתנו הוא להשיג שיפור בטיפול בפג בקהילה. תימשך הפעילות להעלאת מודעות הציבור לסיבוכי הפגות ולצורך במעקב התפתחותי רציף ושוטף לכלל הפגים - גם לאחר השחרור מהפגייה. נמשיך לוודא שההבטחות שניתנות - אכן יקוימו, כמו הקמת מרכזים התפתחותיים ייעודיים לפגים, הקמת בנק חלב אם לפגים. נמשיך לפעול למען זכויות ההורים לפגים ולשיפור מצב הפגיות בישראל".

נושאים קשורים:  חדשות,  יום הפג הבינ"ל,  הכנסת,  שבוע המודעות לפגים,  פגיות,  זיהומים,  בנק חלב אם
תגובות