המאבק בג'אנק פוד: מונו חברי ועדה חדשה לרגולציה של תזונה בריאה

שר הבריאות יעקב ליצמן מינה את 14 חברי הוועדה הציבורית החדשה לרגולציה המקדמת תזונה בריאה, ובדיון ראשון שקיימה אתמול (ד') הוצגו מטרותיה.

בוועדה חברים: משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות; פרופ’ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות; אלי גורדון, מנהל שרות המזון הארצי; הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל-אביב-יפו; ערן יעקב, משנה למנהל רשות המיסים; עינב שמרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות; פרופ’ רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; רן רידניק, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר; פרופ’ איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת; פרופ’ איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע; עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך; יפעת שמר, פעילה חברתית בנושא הזנה במוסדות חינוך ובצהרונים; רן רבן, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב; עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים.

השר ליצמן הודיע, כי הנושאים שיידונו בוועדה יהיו בין היתר: הנהגת סימון תזונתי שיופיע בחזית כל אריזה, הטלת מיסוי על פריטי מזון בעלי ערך תזונתי נמוך, חובת סימון ערכים תזונתיים במזון המוגש במסעדות, הטלת פיקוח על מחירי המזונות שיוגדרו כבריאים וצעדים נוספים.

"עלויות הטיפול בנזקי ההשמנה יהוו נטל כבד על מערכת הבריאות וזה מצב שעלול למוטט כלכלית את המדינה"

בדיון אתמול הוצגו לחברי הוועדה נתונים ונמסרו פרטים גם על ההשפעה הכלכלית והבריאותית של תזונה לא בריאה והקשר שלה להשמנה ולתחלואה. כן הוצגו דוגמאות לפעילויות רגולטריות שנעשות כבר בעולם.

בדיון נמסר, כי כבר כיום ההוצאה בישראל על טיפול בחולים במחלות כרוניות מסתכמת ב-9 מיליארד שקל בשנה, כאשר חלקה של ההשמנה בסכום הזה - 6 מיליארד שקל (כ-10% מההוצאה הלאומית לבריאות). כ-2 מיליארד מסכום זה הן העלויות הישירות לטיפול בתופעת ההשמנה וסיבוכיה, והשאר – הוצאות עקיפות כמו אבדן כושר עבודה, ימי מחלה, טיפול סיעודי.

ההוצאה הישירה על טיפול בחולה סוכרת, כך דווח לוועדה, גבוהה ב-53% לעומת הטיפול במי שאינו סוכרתי. לאנשים עם משקל יתר והשמנה, תוספת העלויות על בריאות מגיעה ל-73% לעומת מצב בריאותי תקין.

בדיון נמסר, כי מאז 2011 שיעור תחלואת הסוכרת בישראל עומד סביב 25%, כאשר עיקר העלייה בשיעוריה היא בקרב השכבות החלשות. כיום בישראל, כ-1.7 מיליון (25% מקרב המבוגרים) סובלים מהשמנת-יתר ועודף משקל. בקרב הילדים והנוער מדובר ב-14%. אצל כ-700 אלף ישראלים, על פי הערכה, יש מצב של טרום-סוכרת בסיכון מוגבר להתפתחות של סוכרת סוג 2. כחצי מיליון ישראלים הם סוכרתיים (סוג 2). בערך 800 אלף ישראלים סובלים מכבד שומני – אחת מתופעות ההשמנה.

"אם לא נטפל בהשמנה – מרבית האוכלוסייה בישראל תסבול בתוך כמה שנים מסוכרת, מחלות לב וכלי דם, כבד שומני, סוגי סרטן ומירידה בפריון העבודה ודיכאון. עלויות הטיפול בנזקי ההשמנה יהוו נטל כבד על מערכת הבריאות וזה מצב שעלול למוטט כלכלית את המדינה", הודגש בדיון.

“נציגי משרד הבריאות הודיעו בדיון כי הוצבו כמה מטרות גם בתחום החקיקה למניעת שיווק של מזון המזיק לבריאות ילדים, יצירת סביבת מזון בריאה במסגרות החינוכיות, הגברת הנגישות של הציבור למזונות בריאים יותר במיוחד בקהילות העניות (וכן במגזר הערבי) וכן הרכבת סל מזון בריא מוזל - במחיר מפוקח.

בדיון נמסר, כי תקופת ההיריון ו-1,000 הימים הראשונים שלאחר הלידה הם "חלון הזדמנויות למניעת מחלות כרוניות עתידיות". מעשית, מדובר בכך שיולדות יקבלו הדרכה תזונתית יצירת נהלים לקידום תזונה בריאה בקרב האימהות הצעירות וטיפול והדרכה תזונתיים שיכללו במסגרת סל שירותי הבריאות הבסיסי של הקופות. כאשר יינתן דגש בהדרכות במהלך ההיריון בנוגע למניעת השמנה, סוכרת הריונית ויתר לחץ דם.

בדיון הוצגו כמה דוגמאות על השפעת פעילויות רגולטוריות שנעשו במדינות שונות. ביפן נחקק ב-2008 חוק המטבוליזם, שקבע סטנדרטים לגבי היקפי המותניים שאליהם יש לחתור. ההתמקדות שם בפעילויות במערכת ההזנה לבתי הספר הביאה לעצירה במגמת העלייה בתופעת ההשמנה עד ששיעורה שם ירד ל-3.8% באוכלוסייה. בפינלנד, הפעילויות צמצמו את שיעורי התחלואה והתמותה מסיבוכי סוכרת. באנגליה מתוכנן ב-2020 להטיל מס על מזון ומשקאות לא בריאים שיימכרו בתחומי בתי החולים. מיסוי על משקאות ממותקים ומוגזים וכן על חטיפים במקסיקו הביא לירידה בצריכה שלהם ב-17% ובמקביל הגביר ב-7% את צריכת המזון הבריא, במיוחד באוכלוסיות חלשות, בתוך שנה.