המתמחים יצאו למאבק לגיטימי לקיצור שעות התורנות מ-26 שעות ל-12-14 שעות. הם לא יצאו למאבק על העלאת שכר; הם לא יצאו למאבק על קיצור שבוע העבודה; הם גם לא יצאו למאבק על קבלת מזון מתאים בעת התורנות הארוכה.
עוד בעניין דומה
מדובר במעשה אנושי בלבד: לא אנושי ולא מוסרי להמשיך ולהעסיק רופאים מתמחים בתורנויות כה ארוכות, שעלולות לגרום לעייפות ניכרת תוך ירידה בכושר החשיבה, שיקול הדעת ונטילת סיכון לטיפול נחות יותר לחולה ואף פוטנציאל לטעויות ולמוות.
לא לחינם כל המחקרים בעולם המערבי מצביעים על עלייה בתמותה בקרב חולים המגיעים לאשפוז בבתי חולים בסופי שבוע ובלילות, כאשר אז המתמחים נמצאים בשיא העייפות.
"גם אני מאותו דור של מומחים שעשינו התמחות של מעל ל-36 שעות. אבל הזמנים השתנו. טיב החולים השתנה. המחלקות גדלו ומורכבות החולים עלתה"
לא מובן מדוע משרד הבריאות, שאמור היה להגן על המתמחים, מתעקש לא לסייע למתמחים. משרד הבריאות שהוא חלק מהמערכת הציבורית, אותה מערכת שחוקקה חוקים המגבילים את שעות העבודה של טייסים, נהגי רכב כבד, נהגי קטרים, חוקים למנוחת חיילים וכוחות ההצלה. דווקא מערכת זו לא מסוגלת היום לצאת בגלוי ולהגביל את שעות העבודה של הרופאים המתמחים. היכן הסתדרות העובדים?? מדוע היא מחרישה? הרי מדובר בהעסקה של עובדים במדינה בתנאי עבדות.
היכן הדרישה הבסיסית שחורתת על דגלה הסתדרות העובדים שעובד לא יעבוד מעבר ל-8 שעות (עם מנוחה)? במשרד הבריאות טוענים שהמתמחים יכולים אף יכולים. בקרב הרופאים הבכירים היו שטענו שגם הם עשו תורנויות אף ארוכות יותר ו"שום דבר לא קרה".
אז נכון, גם אני מאותו דור של מומחים שעשינו התמחות של מעל ל-36 שעות. אבל הזמנים השתנו. טיב החולים השתנה. המחלקות גדלו ומורכבות החולים עלתה, כאשר תקני כח האדם נשארו משנות ה-70 של המאה הקודמת ולא עלו בהרבה.
בשביתת הרופאים האחרונה ב-2011 הובטחו 1,000 תקני רופאים, מתוכם 500 תקני מתמחים. וכמה מתוך תקני המתמחים קיבלו? הסוד התגלה לאחרונה מפי מ"מ מנכ"ל משרד הבריאות, שמסר בוועדת הכנסת שכונסה באופן בהול לדון במצוקת המתמחים: רק 91 תקנים אוישו. מדובר בחידלון מערכתי קשה ואי כיבוד הסכם קיבוצי עם הרופאים שיש לו משמעות קשה בחוק.
"מדוע מה שנכתב על המומחים הבכירים אינו נכון למתמחים? על כך חייב משרד הבריאות הסבר משכנע"
גם התנערות המדינה מתורנויות ארוכות אלה של המתמחים בטענה שזה "אינו מזיק" קיבל השבוע תפנית חדשה. לפתע למדנו מהצעת חוק ההסדרים החדשה של שנת 2017-2018, שמשרד הבריאות מבקש למנוע מהרופאים הבכירים, מנהלי יחידות ומחלקות, לצאת לקליניקה פרטית משום שיציאתם למספר שעות, משעות הצהריים ועד חצות, עלולה לגרום לכך שיהיו עייפים ולפגוע בטיפול בחולים למחרת היום.
זאת, בהסתמך על דו"חות של מבקר המדינה בשנים 2008 ו-2011. וכפי שמצטט המשרד: "העומס הרב המוטל על הרופאים, שנוסף על עבודתם בבתי החולים, עוסקים גם בעבודה פרטית או בפרקטיקה פרטית במקומות אחרים, עלולה לפגוע בתפקודם ולגרום להם לטעות באבחון מחלות או במתן טיפול תרופתי ולסכן את בריאות מטופליהם".
יצא המרצע מהשק. אם כך, הרי המתמחים שנמצאים בתורנות 26 שעות ויותר, מסכנים יותר את החולים. אז מדוע מה שנכתב על המומחים הבכירים אינו נכון למתמחים? על כך חייב משרד הבריאות הסבר משכנע.
טיעון כזה של משרד הבריאות הדורש ממנהלי מחלקות ויחידות שלא לצאת לקליניקה הפרטית מתוך חשש לחיי החולים למחרת היום מחייב את אותו משרד לחשוש לחיי החולים המופקדים גם בידי המתמחים הצעירים, ששיקול הדעת שלהם פגיע יותר לאור תורנות ארוכה יותר ועם חסך שינה מוחלט.
על מבקר המדינה לתת דעתו לאלתר בסוגיה זו ועל בית המשפט הגבוה לצדק לשבת על המדוכה ולהורות למשרד הבריאות להפחית את שעות התורנות של המתמחים למען מערכת רפואית ציבורית טובה, יעילה ובטוחה יותר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
