משרד הבריאות הודיע הבוקר (ג') כי לא ניתן מעתה להתחייב שלימודי הרפואה בבית הספר לרפואה טסטמיציאנו שבמולדובה יוכרו לשם מתן היתר לעיסוק במקצוע הרפואה בישראל, לרבות להגשה לבחינת הרישוי הממשלתית. ההודעה באה לאחר הדיון שהיה אתמול בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בפרשת המתחזים.

משרד הבריאות מסר בהודעתו כי "נציגי משרד הבריאות ערכו באחרונה ביקור בבית הספר לרפואה טסטמיציאנו במולדובה – שם לומדים סטודנטים ישראלים רבים מאוד. במהלך הביקור נמצא שקיים פער משמעותי בהוראה הקלינית לסטודנטים לרפואה וזאת, בין השאר, בשל מיעוט השדות הקליניים יחסית למספר הסטודנטים.

"הוראה קלינית היא מרכיב מרכזי וחיוני בלימודי הרפואה. אי עמידה נאותה במרכיב חשוב זה, מהווה פגיעה משמעותית ברמת לימודי הרפואה".

נוכח הביקורת שהושמעה בדיון הדגישה הודעת משרד הבריאות: "המשרד מבקש להזהיר שנושא החשיפה הקלינית יובא בחשבון במכלול השיקולים להחלטה למתן אישור כדי לגשת לבחינת הרישוי בישראל וגם יהווה מרכיב חשוב בבחינת הרישוי עצמה".

צוות של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שוקד בימים אלה על מיפוי השדות הקליניים לסטודנטים לרפואה מתוך רצון להגיע בתוך שלוש שנים ל-950 סטודנטים בשנה, במקום 750 היום. זאת, לאחר גידול משמעותי של 300 סטודנטים מדי שנה בעשר השנים האחרונות, כך הודיעה אתמול (ב') חוה קליין מהמועצה להשכלה גבוהה בדיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ועסק בפרשת הרופאים המתחזים. 40 מהם נעצרו בידי המשטרה כחשודים שהציגו תעודות סיום לימודים באוניברסיטה בארמניה אולם התברר שהן מזויפות ושכלל לא סיימו את הלימודים ברפואה.

קליין מסרה כי על פי הערכות המל"ג, הגדלה נוספת במספר הסטודנטים תתאפשר בעקבות פתיחת בית הספר לרפואה הנוסף באוניברסיטת אריאל. "זה אמור לענות על הצרכים שאותם קובע משרד הבריאות, מתוך רצון להגיע לשלושה רופאים לכל אלף נפש", אמרה קליין בדיון.

פרופ' גדעון פרת, יו"ר המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית שהתייחס לפרשת המתחזים, אמר: "אנחנו לוקחים את העניין הזה ברצינות רבה. אני מברך על הדיון ומצטער על כך שלוקחים את הדיון אחורה. חשוב לפתור את עוגמת הנפש שנגרמה לסטודנטים אבל השאלה המרכזית היא איך הולכים מכאן קדימה?".

בדיון דיווח פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות הבריאות במשרד הבריאות: "יש היום כמה אלפי סטודנטים ישראלים לרפואה הלומדים בבתי ספר בחו"ל שרמתם נמוכה מאוד. זו סכנה לרמת הרפואה בישראל בעתיד. אני יודע כל זאת לא רק באופן תיאורטי - נסעתי כדי לראות זאת ממקור ראשון. באחד מבתי הספר לרפואה במולדובה שבהם ביקרתי לומדים 1,300 סטודנטים ישראלים ועוד מאות לרפואת שיניים ולרוקחות, לצד סטודנטים מקומיים וממדינות נוספות.

"בית חולים אחד באותו מקום עם 600 מיטות נותן הוראה קלינית לכולם. זה בלתי אפשרי. הסטודנטים בקושי רואים חולים. גם מבלי להיכנס להיבטים הלא חוקיים, אפשר לומר שהם לומדים מעט מדי וללא חשיפה לדברים החשובים ביותר. אם לא נפעל עכשיו, בעוד עשר שנים נצטרך להקים כאן ועדת חקירה שתבדוק את זה".

על הלימודים בארמניה סיפר עוד פרופ' יציב: "בכל השנים שלומדים שם ישראלים, לא היה אפילו סטודנט אחד שנכשל במקצוע אחד, אי פעם. זה לא קיים. אבל אין שם סטודנט אחד שהתחיל בשנה ראשונה וסיים בשנה השישית. רובם מגיעים מבתי ספר אחרים שבהם הם נכשלו, או שהיה להם יקר מדי".

בדיון שהתפתח העלו כמה מהמשתתפים הצעות להתמודדות עם סוגיית לימודי הרפואה בחו"ל, ביניהן: הרחבת ההיבטים הקליניים של קורס ההכנה לבחינות ההסמכה ושל הבחינה עצמה.

ח"כ לאה פדידה שהיתה בין היוזמות של הדיון אמרה: "הזדעזעתי כשקראתי על מעצרם של 40 החשודים בהצגת מסמכים מזויפים. התחושה היתה שאם אין מספיק רופאים ורוקחים, אפשר להעלים עין. ואולי בפריפריה יותר קל להעלים עין ולהציב רופאים שלא סיימו לימודים? אני רוצה לדעת איך אנחנו כמדינה מונעים דברים שכאלה? מהם מנגנוני הבקרה? מי אמור לזהות מקרים מהסוג הזה ומה היה קורה אם לא היה מתקבל מכתב אנונימי מרופא (שבעקבותיו נעצרו החשודים) - אף אחד לא היה מתעורר?".

חברי הכנסת הערבים שלקחו חלק בדיון מחו על מה שלדבריהם הוצג כמתקפה על כלל העוסקים במקצועות הרפואה מהמגזר הערבי.

ח"כ עיסוואי פריג' אמר: "התעוררנו לכותרות על 'רשיון להרוג', אבל מי שלכאורה הניח את הנשק פה זו המדינה. אני מסכים שהיה כאן מחדל, אבל אתם (משרד הבריאות) שותפים לו. סטודנטים שקיבלו אישור מהמדינה לצאת וללמוד במוסדות האלה סיימו את כל חובותיהם, את הבחינות ואת הסטאז' אבל פתאום מוצגים כפושעים ולא מקבלים את הרשיון שמגיע להם. באיזו זכות משחקים כך ברגשות ומשלים צעירים והורים?"

ח"כ איימן עודה הוסיף: "אתם (משרד הבריאות) משנים את כללי המשחק באמצע המשחק. זה לא הגון וגורם עוול לסטודנטים ולמשפחות ששילמו הון עתק כדי שילדיהם ילמדו שם. אם אתם טוענים שלא לומדים שם, אז או שלא תכירו במוסדות הללו מלכתחילה, וזה לגיטימי, או שתיתנו את הרשיון במבחנים נוספים. אבל גם זה לא נעשה. החקירות, המשטרה, המעצרים באישון לילה וגם הכותרות הרועשות - כל אלה מטילים דופי במגזר הערבי כולו, שגם ככה סובל מקושי תעסוקתי".

ח"כ ד"ר אחמד טיבי הוסיף: "המשטרה יצאה במבצע לילי, לא נגד סוחרי סמים או רוצחים חמושים. לא נגד מאפיה או כנופיות אלא נגד רופאים, חלקם נלקחו מהמחלקות. אם יש רופא או בוגר שזייף תעודה, לא עבר בחינה ועבר על כללי המוסר והחוק, יש להתמקד בו ולהעניש אותו.

"גם אני לא רוצה שמי שזייף יטפל בילדיי, אבל מדובר במקרים בודדים, לא עשרות מקרים, לא 'הרופאים הערבים'. רופאים ורוקחים ערבים הם מיטב אנשי המקצוע בארץ והם מקור של גאווה. אני עצמי למדתי רפואה באוניברסיטה העברית ואני מסכים שבתי הספר לרפואה בארץ טובים יותר מאלה שבאותן מדינות שצוינו כאן בדיון אבל אני גם מכיר אישית כמה רופאים שלמדו בארמניה ובמולדובה והם רופאים מצוינים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף אמר בסיכום הדיון: "אני מצטער כאזרח וגם כחבר כנסת על האופן שבו המשטרה טיפלה בנושא הזה אל מול הסטודנטים והרופאים. עם זאת, עתיד הרפואה בישראל חשוב מאוד לכולנו ולכן נמשיך לעסוק בנושא הזה בוועדה ולבחון איך מתמודדים עם המצב הקיים ומוודאים שכל רופא או מועסק במקצועות הרפואיים העובד בישראל יהיה בעל ההכשרה הטובה ביותר".