"אם יגדל מספר השבועות שבהם מלמדים סטודנטים לרפואה בבתי החולים מ-30 ל-40 שבועות בשנה, בקבוצות של 10-8 – כמובן אם רק יינתנו לכך כל המשאבים הדרושים לתקנים נוספים לרופאים שייקחו על עצמם ללמד את הסטודנטים בשדות הקליניים - יגדל במאות מספרם של הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל. מהלך כזה יוסיף עוד רופאים למערכת וגם תיפתר בעיית צוואר הבקבוק במחלקות הילדים". כך אמר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, בראיון לרוני לינדר-גנץ המתפרסם הבוקר (א') ב"דה מרקר".
עוד בעניין דומה
פרופ' אפק, שעמד בראש הוועדה המקצועית שבחנה את הקמת הפקולטה לרפואה באריאל, אמר עוד כי יש כיום מספיק בוגרי בתי ספר לרפואה שמחפשים התמחות ויכולים למלא תקנים ולתרום למשימת לימודי הסטודנטים במקצועות שבהם חסרים רופאים לטווח ארוך כמו רפואה פנימית, ילדים, כירורגיה, נשים, יולדות ופסיכיאטריה. "בכך גם המחלקות ירוויחו יותר רופאים", ציין אפק בראיון.
עוד הוא מציע לייצר בחינת רישוי אחידה לבוגרי לימודי רפואה בישראל ובחו"ל. "זה קשה כי הבחינה הישראלית מחולקת לכמה חלקים ויצטרכו לאחד לבחינה אחת, אך יש צורך בקביעת קריטריונים אחידים וברורים למעבר לסטאז'", אמר ל"דה מרקר".
על פי הנתונים שהוצגו בראיון, שיעור הרופאים המועסקים בישראל שהוכשרו בחו"ל עמד ב-2016 על 58.1% - כמעט פי שלושה מהממוצע במדינות ה-OECDי(20.3%). ישראל היא שיאנית בשיעור הרופאים שלמדו מחוץ למדינה. כיום לומדים בארץ יותר מ-5,000 סטודנטים לרפואה ומספרם המדויק של הלומדים בעשרות בתי ספר בחו"ל – כמה אלפים – לא ידוע.
בראיון הודה פרופ' אפק כי רמת הלימודים בחו"ל אינה אחידה, יש שלמדו בתי ספר טובים מאוד ויש שלמדו ברמה נמוכה מאוד, "כולל כאלה שלא עומדים בסטנדרט מינימלי. מצב כזה לא קיים בקרב בוגרי רפואה בישראל".