חדשות

יו"ר ועדת סל התרופות: "נקווה שעד לסיום העבודה יימצא התקציב לסל"

ועדת סל התרופות מתחילה בדיוניה אך התקציב להכללת חלק ממאות התרופות והטכנולוגיות שהוגשו אליה, בסך יותר משלושה מיליארד שקל, עדיין לא ידוע

פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת מנהלי אסותא. שוקל לאפשר בדיקה לכל אישה שתרצה לבדוק אם יש לה קשר גנטי לתינוקת

ועדת סל התרופות לשנת 2021, בראשות פרופ' שוקי שמר, מתחילה למעשה הבוקר (ד') את עבודתה כאשר תקיים את ישיבת הדירוג הראשונה שבה ידורגו עשרות תרופות וטכנולוגיות שהוגשו כמועמדות להיכלל בסל המורחב לשנה הקרובה.

בישיבה זו שמתקיימת בבית שרמן במתחם המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, תדון הוועדה במועמדויות של תרופות בתחומים הבאים: ראומטולוגיה, מחלות מטבוליות, אנדוקרינולוגיה, דרמטולוגיה, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית.

השנה, בעקבות מגיפת הקורונה, הדיונים יערכו בהתאם להנחיות "התו הסגול". הוגבל מספר כתבי התקשורת בישיבות אלו והוטל עליהם לחתום על הצהרת בריאות שבה הם מדווחים על מדידת  חום בביתם טרם הגיעו לדיון, שחום הגוף איננו עולה על 38 מעלות, שהם אינם סובלים מתסמינים חדשים (חולשה כללית, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי בטן, שיעול וקשיי נשימה) וכי למיטב ידיעתם לא שהו ליד חולה קורונה מאומת ואין בביתם אדם המחויב בבידוד. הכתבים יידרשו למדידת חום בכניסה לאולם הדיונים.

דיוני הוועדה מתקיימים באולם שבו הותקנו מחיצות שקופות. הצוות המייעץ לה מתכנס באולם נפרד וכך יוכלו חבריו להאזין לדיון, אך לא להשתתף בו.

זו השנה השנייה שבה הוועדה מתחילה בדיוניה מבלי שחבריה יודעים מהי מסגרת התקציב המאושר העומדת לפניהם. לוועדת הוגשו השנה כ־880 בקשות להכללת תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של יותר משלושה מיליארד שקל.

בוועדת הסל השנה 18 חברים - נציגי ציבור, נציגי קופות החולים, רופאים ונציגי משרדי הבריאות והאוצר. מרכזת הוועדה היא פרופ' אסנת לוקסנבורג.

היו"ר פרופ' שמר אמר אתמול כי "עבודת הוועדה לא נפגעת מהעובדה שכרגע אינה יודעת את מסגרת התקציב. נתחיל לדון ולדרג את התרופות והטכנולוגיות ונקווה שעד לסיום העבודה, לערך לקראת סוף דצמבר, יימצא התקציב".

הבוקר אמר עוד פרופ' שמר: "בלי תקציב לא ייכנסו תרופות חדשות לסל. אני מקווה שהתקציב יעמוד השנה על יותר מ-750 מיליון שקל. בכל מקרה הוא צריך להיות גבוה מהסכום שנועד לכך בשנים האחרונות – חצי מיליארד".

דרישה להכליל בסל טיפול חדשני ללימפומה 

כפי שהיה מדי שנה, מיד עם תחילת הדיונים מציגים ארגוני חולים ועמותות שונות את הדרישות שלהם ולא אחת מדובר בלחצים ממש. בין השאר, הדרישה להכליל בסל המורחב לשנה הקרובה טיפול חדשני ללימפומה מסוג תאי המעטפת בטכנולוגיית CAR-T שקיבלה לפני זמן קצר את אישור רשות התרופות האירופאית EMA.

בטיפול זה נרתמת המערכת החיסונית של החולה להילחם במחלה. קיימת הערכה שהטיפול מועיל להארכת חיי החולה. בדיווח של ענבר טויזר בחדשות ערוץ 12 נמסר כי  לפי הנתונים בישראל בכל שנה מתגלים כ-100 חולים בסוג סרטן זה. שכיחות המחלה היא 1 ל-100 אלף. ה-EMA העניק אישור בעקבות תוצאות מחקר קליני שבו השתתפו 74 מטופלים שמחלתם חזרה. בטכנולוגיית זו לוקחים את תאי ה-T מהמערכת החיסונית של החולה ומבצעים בהם הנדוס גנטי כדי לתקוף ספציפית את תאי הגידול הממאיר של החולה.

תוחלת החיים החציונית של החולים בסוג סרטן זה מאז אובחן 10-6 חודשים. רוב החולים מאובחנים בשלב שבו המחלה מפושטת ואגרסיבית. עד היום, עיקר הטיפול בהם הוא כימו-אימונותרפי ולאחריו טיפול כימותרפי במינון גבוה או השתלת מח עצם. מהמחקרים עלה כי בקרב כ-50% מהחולים, המחלה לא תיבלם באמצעות כימותרפיה או השתלת מח עצם.

במחקר הקליני בטיפול המתקדם, 93% מהחולים הגיבו היטב. ב-67% מהם נצפתה תגובה מלאה – היעלמות הנגעים הסרטניים. מתוך 28 המטופלים הראשונים, 43% נשארו בנסיגה גם לאחר מעקב של שנתיים. תוחלת החיים התארכה: 83% מהמטופלים עדיין בחיים, שנה לאחר קבלת הטיפול.

מאחורי טכנולוגיית CAR-T עומדת חברת גיליאד. הטכנולוגיה נועדה לחולי לימפומה מסוג תאים גדולים ונמצא כבר בסל התרופות בישראל. בשני המקרים הפיתוח מבוסס על רעיון ישראלי, שהחל במעבדתו של פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן.

נושאים קשורים:  סל התרופות,  פרופ' שוקי שמר,  טכנולוגיית CAR-T,  לימפומה,  חדשות,  ועדת סל שירותי הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
29.10.2020, 05:40

מדוע יהשוע כהן שינה שמו לשוקי שמר?
איך כינו בפיקוד צפון את שוקי שמר?